פסק-דין בתיק ת"ק 48748-05-10

אפתח בהתנצלות בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק דין זה, עקב מעברי לבית משפט אחר, ועומס העבודה במקום החדש.

הרקע להגשת התביעה וטענות הצדדים

התובע והנתבע מתגוררים בשכנות בבניין בן שתי קומות ברחוב התבור בעיר קרית גת. התובע מתגורר בשכירות (עמידר) בקומה העליונה והנתבע מתגורר בקומה התחתונה. לימים, כך לטענת התובע, ביקש הנתבע את הסכמתו לבנות גג רעפים למרפסת ביתו (של הנתבע) הממוקמת מתחת למרפסת דירתו של התובע. בתגובה השיב התובע כי מאחר והוא רק שוכר את הדירה אין הוא מוסמך ליתן את ההסכמה המבוקשת. כעבור זמן מה, הקים הנתבע מרפסת מקורה אשר צמצמה את גובה חבל התלייה של התובע וכן ביצע הנתבע תוספות בנייה אשר חסמו את המעבר התקין של צינור הניקוז מדירתו של התובע. כתוצאה מחסימת המרזב, כך לטענת התובע, נוצרה רטיבות בדירתו אשר גרמה לנזקים רבים לדירה.

בתביעתו זו, מבקש התובע לחייבת את הנתבע בסך של 31,200 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו ולו כתוצאה מהתנהלות הנתבע. עוד מבקש התובע כי ביהמ"ש יורה לנתבע להעביר את מרזב הניקוז למקום שיהא לו נגיש יותר, להעתיק את הכניסה לאזור הבניה הבלתי חוקית שהוסיף הנתבע לכיוון אחר אשר לא יחסום את כניסתו של התובע לדירתו, וכן להורות לנתבע להנמיך את תקרת המרפסת שבנה באופן בו לא יפגע השימוש שעושה הנתבע בחבל התלייה שבדירתו.

מנגד, טען  הנתבע, כי התובע מעליל עלילות שווא. לטענתו מדובר בתביעות וטרוניות חוזרות של התובע על לא כלום, שכן הנתבע פעל על פי הוראות מפקח ההנדסה של העירייה ושינה את כיוון המרזב כנדרש. לשיטת הנתבע, בין הצדדים התנהל הליך משפטי קודם באותה הסוגיה אשר נמחק לאחר ששינה את כיוון התקנת המרזב כאמור.

עוד הוסיף הנתבע כי הוא אדם חולה ונכה אשר נאלץ לסבול מטרדות חוזרות מצד התובע, על לא כלום, ולכן מבקש הוא לחייב את התובע בסך של 50,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהתנהלות התובע.

אל כתב תביעתו צירף התובע חוות דעת של מפקח עבודה בחברת עמידר ולפיה צינור המרזב של דירת התובע הוארך על ידי הנתבע כחלק מעבודות בנייה שבוצעו בדירתו. כן צורף מכתב אשר נשלח לנתבע על ידי רכזת שטח של חברת עמידר ובו התבקש הנתבע לפעול בדחיפות להארכת צינור המרזב שהועתק על ידו ממקומו המקורי, על מנת למנוע את הרטיבות שנוצרה בדירתו של התובע. עוד צירף התובע תמונות של הנכסים נשוא הסכסוך וכן תיעוד של הנזקים אשר נגרמו, לטענתו, כתוצאה מהתנהלות הנתבע.

הנתבע מצידו, לא צירף לכתב הגנתו מסמכים כלשהם לתמיכה בטענותיו, גם לא את פסק הדין אשר ניתן לטענתו בהליך הקודם שהתקיים בעניין זה ואף לא ציין ולו את מספר ההליך. עם זאת, אל בקשות נוספות שהגיש הנתבע במסגרת הליך זה, צורפו מסמכים כתימוכין להוכחת מצבו הכלכלי הקשה, להיותו נכה המתקיים מקצבת המל"ל וכן מסמכים נוספים המעידים על מצבה הרפואי של רעייתו.

דיון

בהחלטתי מיום 7/7/11 מונה מר יעקוב דובדבני, מהנדס בניין במקצועו, כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת טענות התובע ומצב הנכס נשוא התביעה (להלן: "המומחה"). בהחלטתי האמורה הוריתי כי בשלב המקדמי יישאו שני הצדדים יחד במימון שכר טרחתו של המומחה.

בחוות הדעת אשר הוגשה לעיונו של בית המשפט ביום 26/10/11 קבע המומחה כדלקמן:

1. בניית גג הרעפים במרפסת התובעים לפני כעשרים שנה, אכן הקטינה את גובה מתקן התלייה של התובע.
2. שינוי מיקום צינור הניקוז במרפסת התובע נעשה בניגוד לכללי המקצוע ולהוראות למתקני התברואה (להלן: הל"ת).
3. עלות התיקונים וההתאמות הנדרשות לפי הוראות הל"ת בשווי של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
4. אשר לטענות הרטיבות והנזקים שנגרמו לדירת התובע, קבע המומחה כי "יש לשער שבעבר נגרמו נזקים לתובע ו לנתבע, אולם כיוון שלא נוכחתי בעת האירועים - לא אוכל לאמוד את עלותם".

(להלן: "חוות הדעת")

הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכך שהנתבע אכן ביצע עבודות בנייה והרחבה בדירה שבבעלותו ואף כי במסגרת אותן העבודות שונה מיקום המרזב במרפסתו של התובע. על פי הממצאים שנקבעו בחוות הדעת המקצועית, עבודות הבניה שביצע הנתבע בדירתו נעשו בניגוד לכללי המקצוע ולהוראות הל"ת, גרמו ואף עלולות להמשיך ולגרום לנזקים רבים בדירות שני בעלי הדין.

המומחה מציין בחוות דעתו את עלות תיקון המרזב. אולם, מרזב זה נמצא בשטחו של הנתבע, ולא בשטחו של התובע. התובע אינו יכול לתקן את המרזב, ולפיכך אין טעם להעביר לו את סכום עלות התיקון. יחד עם זאת, מובהר כי אם ייגרם בעתיד עוד נזק לתובע, או לשכנים אחרים, בגין אי תקינות המרזב, הנתבע עלול להימצא מחויב בנזקים אלה, וישקול אם לא כדאי לו לדאוג לתקינות המרזב.

לצדדים עוד טענות הדדיות רבות אודות עצם הבנייה הבלתי חוקית, גובה הגג החדש שנבנה ומפריעה לכניסה ועוד. אולם טענות אלה בחלק התיישנו (המדובר בבנייה מלפני כ- 18 שנה) ובחלקן אינן בסמכות בית משפט זה, המוסמך, בהקשר לסכסוך שכנים מסוג זה, לפסוק סכומי כסף בגין נזקים שנגרמו בפועל.